<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' סדר פרשיות והפטרות</h1>
<h2>דף סט:</h2>
מספר הקוראים בתורה בשבת שחרית קורין ז', ביה"כ קורין ו', ביו"ט קורין ה', אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם בר"ח וחה"מ קורין ד', בשבת ויה"כ מנחה ובשני ובחמישי של כל השנה בחנוכה ופורים בשחרית, ובתענית שחרית ומנחה קורין ג' אין פוחתין ואין מוסיפין. ובכל קה"ת כהן ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל [גיטין נ"ט ע"א] ואין קורין בפחות מיו"ד אנשים גדולים בני י"ג ואין קורין פחות מיו"ד פסוקי' ואין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים ואין משיירין בפרשה פחות מג"פ, ולא יקרא הקורא פחות מג"פ. אין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד הצבור [יומא ס"ט ע"א] וביום שצריך לקרות בב' ס"ת ואין להם אלא א' מותר דניחא לצבור דלא ליבטל. וביום שצריכין ג' ס"ת ואין להם אלא ב' קורין בראשון וגוללין אותו וקורין בשני וחוזרין ונוטלים הראשון למפטיר. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ובנביא מדלג עד כדי שישלים המתורגמן תרגומו ולא יותר דגנאי לצבור שימתינו. ובתורה כה"ג נמי אסור לדלג, בד"א בב' ענינים, אבל בענין אחד, כגון פ' אחרי ובעשור לחדש דת"כ, אפי' בתורה מדלגין אם אינו שוהא ע"כ שיפסק המתורגמן וה"ה בגלילה. בירוש' [ברכות פ"ה] הי' קורא בתורה ונשתתק זה שעומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון, שאם קורא ממקום שנשתתק הפסוקי' ראשוני' נתברכו לפניהם ולא לאחריהם, והאחרוני' נתברכו לאחריהם ולא לפ'. שנים לא יקראו בתורה כאחד, אלא העולה קורא וש"צ שותק, ועכשיו נהגו כדי שלא לבייש מי שלא יוכל לקרות היטב שש"ץ קורא והעולה קורא עמו בלחש. חד גברא אין קורין לו בב' ספרים מפני פגמו של ראשון פי' כאלו הראשון פסול, אבל תרי גברא בב' ס"ת או ג' בתלתא ס"ת אין פגם. אסור להניח ס"ת כשהוא פתוח לקרות ולצאת אבל בין גברא לגברא שרי כר' אבהו [ברכות ח' ע"א].
